למה אנחנו עוזבים שימוש באוויר חם לטובת נורות אינפרא-אדום בייצור ביוסנסורים
אם אתם מכירים את תהליך ייצור השבבים או את בניית ביוסנסורים, אתם יודעים מה קורה שם. במשך שנים רבות, השתמשנו פשוט באוויר חם כדי לחמם את החומרים. אך בשנים האחרונות יש שינוי משמעותי – עכשיו משתמשים יותר ויותר בנורות אינפרא-אדום. הסיבה העיקרית היא האופן בו החום מגיע לחומרים שאותם רוצים לחמם. עם אוויר חם, אנו מחממים את האוויר, שבתורו מחמם את התא, ורק אז את החומרים עצמם. זו דרך לא יעילה. נורות אינפרא-אדום, לעומת זאת, מחממות את החומרים ישירות, באמצעות אנרגיה קרינתית. ההמתנה נגמרה. בואו נהיה כנים: לחכות שהתנור עם אוויר חם יגיע לטמפרטורה הנכונה זו חוויה קשה. האינרציה התרמית גדולה מאוד. צריך לחכות דקות – לפעמים שעות – עד שהטמפרטורה תגיע לרמה הרצויה. נורות אינפרא-אדום, לעומת זאת, מחממות את החומרים תוך שניות בלבד. לפי הניסיון שלי בייצור ביוסנסורים, זה מקצר את זמן ההכנה ביותר מ-80%. זה כמו להוריד משקל גדול מהכתפיים. בנוסף, אין צורך לבזבז הרבה חשמל רק כדי לחמם את האוויר שמסביב לחומרים. דיוק מרבי בדרך כלל אנו משתמשים בקרינה אינפרא-אדומה באורך גל קצר, כיוון שהיא חודרת לשכבות העליונות של החומרים במהירות רבה יותר. זה מאפשר לחמם אזורים ספציפיים בלבד. אין צורך לחמם את כל החומרים כדי לחמם אזור אחד בלבד. זה נוח מאוד, כיוון שתנורים עם אוויר חם עלולים לגרום לעיוותים בחומרים. בנוסף, מכיוון שצפיפות האנרגיה גבוהה יותר – יותר וואטים לכל סנטימטר רבוע – תהליכי הייבוש והחימום נעשים הרבה יותר מהירים. החיסרון (כי תמיד יש חיסרון) נורות אינפרא-אדום אינן “קסם”. מכיוון שהחום מועבר במהירות רבה, קל מאוד לעבור את הטמפרטורה הרצויה אם הבקרים של המכשיר אינם מוגדרים כראוי. יש צורך בתרמוקפלים או פיורומטרים בעלי תגובה מהירה כדי למנוע זאת. בנוסף, יש להיות זהירים עם חומרים דקים מאוד. אם לא נשגיח על כך, החום עלול לפגוע בפני השטח של החומרים לפני שהחומר עצמו יתחמם. אך היתרונות שווים את זה. ניתן להקטין את גודל המכשיר באופן משמעותי. אין צורך יותר במאווררים גדולים או בארונות מבודדים שתופסים חצי מהמעבדה. כל מה שצריך זה להחליף את מערך החימום, וכך זמני העבודה יקטנו משמעותית.