למה אנחנו עוזבים שימוש באוויר חם לטובת חימום באמצעות קרינת אינפרא-אדום במפעלי השבבים חשבו על האופן בו פועלת תנור רגיל: אנו מחממים את האוויר, ואותו אוויר מחמם את השבבים. זה איטי מאוד. יש תקופת המתנה ארוכה, בה אנו צריכים לחכות שהטמפרטורה תעלה. במפעלי שבבים, תקופת ההמתנה הזו היא קטלנית – היא מפחיתה את קצב העבודה. לכן אנו מחליפים את מערכות האוויר הכבדות האלה בחימום באמצעות קרינת אינפרא-אדום, שנמצאת בתוך מארזים מיוחדים עשויים פלדה לא-חלדה. חסרון המתווך היתרון של קרינת אינפרא-אדום הוא שהיא אינה זקוקה לאוויר כדי להעביר את החום. היא משתמשת בגלים אלקטרומגנטיים כדי לחמם את השבבים ישירות. אין צורך לחכות שכל התא של התנור יתחמם – זה קורה כמעט מיד. כשאנו מתכננים מערכת כזו, הדבר החשוב ביותר הוא זמן ההתחממות. תנור רגיל עשוי להזדקק ל-20 דקות כדי להגיע לטמפרטורה הרצויה. לעומת זאת, מערכת קרינת אינפרא-אדום מגיעה לטמפרטורה הרצויה תוך שניות בלבד. כשאין צורך לחכות, ניתן לעבד יותר שבבים בכל משמרת. ההיבט הטכני אנו משתמשים בפלדה לא-חלדה איכותית לבניית המארזים, מכיוון שהעומס התרמי גדול מאוד. אך המארז לא רק מחזיק את המנורות במקומן – הוא גם פועל כמראה. אנו מלטשים את המשטחים הפנימיים כך שכל הקרינה תחזור אל השבבים. היתרון הנוסף הוא שאין צורך בצינורות ומאווררים גדולים, מה שמשחרר הרבה מקום. החיסרון יש חיסרון אחד: מערכות קרינת אינפרא-אדום יוצרות חום עז באזורים מסוימים. אם לא יהיה מספיק אוורור או מאווררים חזקים מספיק, החום עלול לפגוע ברכיבים האלקטרוניים. המציאות בשטח אי אפשר פשוט להחליף את המערכות הרגילות במערכות קרינת אינפרא-אדום ולצפות שהן יעבדו בצורה מושלמת מהיום הראשון. יש צורך בהתאמות מסוימות. תנורים רגילים סובלניים יותר, אך מערכות קרינת אינפרא-אדום שונות לחלוטין. אם המנורה לא ממוקמת במיקום הנכון, ייווצרו אזורים חמים על השבבים. זו משימה שדורשת דיוק רב. אנו מעצבים את המערכות כך שניתן יהיה לשלוט בזוויות המנורות, ולוודא שהחום יתפשט באופן אחיד על כל השטח.