אל תאפשרו לחימומים מסוג IP55 להתקלקל
אם אתם משתמשים בחימומים עמידים בפני מים מסוג IP55, אתם יודעים איזו בעיה זו יוצרת. אתם נלחמים בשני חזיתות: הלחות שמנסה לחדור פנימה, והחום הקיצוני שמנסה להרוס הכל מבפנים.
הדבר המוזר הוא שהרכיב החימומי עצמו בדרך כלל עובד טוב. הבעיה האמיתית נמצאת בנקודת החיבור של החוטים החשמליים. זו הנקודה שבה החוטים נפגשים עם מעטפת המנורה. כשהחימום פועל, אזור זה הופך למעין “מלכודת חום”.
למה הם בסוף נהרסים
רוב החימומים משתמשים בסיליקון או בחומר זול אחר כדי לאטום את הסדקים. זה עובד לזמן מה. אך אז מתחילים מחזורי החום – החימום נהיה חם, ואז קר שוב. בסופו של דבר, החומר האטום נשבר או נכנס להתכווצות.
כשנוצר סדק קטן, הלחות יכולה לחדור פנימה. היא פוגעת בחוטים הנחושתיים והופכת את החומר המבודד לפחם. בהתחלה אין שום בעיה – רק דליפה איטית של זרם. אך לבסוף נוצר מעגל קצר, והחימום נהרס.
איך אנחנו פותרים את זה
אנחנו כבר לא מסתמכים על חומר אטימה בודד. במקום זאת, אנחנו משתמשים בחומר אטימה בעל יציבות גבוהה, יחד עם חומר אטימה מכני. זה יוצר מחסום אטום שלא נכנס להתכווצות, אפילו כשהחימום חם מאוד. אנחנו גם מחליפים את החוטים הרגילים בחוטים עשויים סיליקון מחוזק בפייברגלס או PTFE. כך, החומר המבודד נשאר גמיש, ולא נהיה שביר או נמס.
הטריק להאריך את חיי החימום
העקרון הוא פשוט: אם החומרים שמרכיבים את החימום לא יכולים לנוע יחד, האטימה תיהרס. זה פשוט.
השקענו הרבה זמן בהתאמת החומרים כך שהם יתרחבו באופן דומה כשהם נחממים. אם האטימה קשה מדי, היא תישבר בזמן שהחימום חם מאוד. אם היא רכה מדי, אבק ומים יוכלו לחדור דרכה. זו בעיה שצריך לאזן.
עוד טיפ: בדקו את המסגרות שבהן מותקן החימום. אם החוטים מועמדים בצורה חזקה מדי, יש לחץ מתמיד על האטימה. כל סדק קטן יכול לאפשר ללחות לחדור פנימה. תנו לחוטים קצת מרווח – הציוד שלכם יודה לכם על כך.