למה הפסקנו לייצר מראות שצריך לזרוק אותן
חדרי האמבטיה הם סביבה קשה מאוד עבור מכשיריחשמליים. יש שם אדים, לחות ושינויי טמפרטורה שפוגעים במכשירים כל יום. בסופו של דבר, המכשירים נהרסים.
הסיוט האמיתי מתחיל כשהרכיב החממה בתוך המראה נהרס. בדרך כלל, זה אומר שצריך להסיר את כל המראה מהקיר רק כדי לתקן חלק קטן בלבד. זה בלגן מוחלט.
החלטנו לפתור את זה באמצעות עיצוב מודולרי של רכיבי אינפרא-אדום.
הלוגיקה של “החלפה והמשך”
רוב מכשירי החימום של מראות נבנים כיחידה אחת גדולה וקבועה. אם חלק מהמכשיר נהרס, כל המכשיר נהיה חסר תועלת.
אנחנו עושים זאת אחרת – אנחנו מחלקים את רכיבי האינפרא-אדום למודולים נפרדים. ניתן לחשוב על זה כעל לגו: אם צינור מסוים נהרס לאחר חמש שנים, אין צורך לקרוא לטכנאי כדי לחבר מחדש את כל המכשיר. צריך רק להוציא את המודול הפגום ולהחליף אותו בחדש. זה לוקח דקות, לא שעות.
הבעיה הקשה: חום וזכוכית
אנחנו משתמשים בגלי אינפרא-אדום קצרים, כי הם יעילים יותר. הם מסירים את הערפל במהירות רבה יותר מאשר מכשירי חימום רגילים.
אך יש בעיה – חום גבוה גורם לחומרים להתרחב. אם החיבורים חזקים מדי, הזכוכית עלולה לנשור מיד כשהיא מתחממת.
כדי למנוע זאת, יצרנו פער של 2 ממ בין החלקים. זה נותן לזכוכית מקום לנשום, כך שהיא לא תנשור תחת לחץ.
שמירה על המכשיר
גם אנחנו שנאנו את הרעיון של להרכיב את המכשיר בחדר אמבטיה לח. זו שילוב גרוע.
לכן, השתמשנו בחיבורים מודולריים. צריך רק לנתק את החיבור הישן ולחבר את המודול החדש. פשוט מאוד.
אבל יש גם חיסרון – יותר חיבורים פירושו יותר מקומות שבהם יכולה לחות לחדור. כדי למנוע זאת, עטפנו את כל החלקים במעטפות עמידות בפני לחות.
זה משנה את האופי של המוצר. זה כבר לא מכשיר שניתן לזרוק אחרי כמה שנים – זה מכשיר שניתן לתחזק.